ל-DJI יש קטלוג רחפנים מכובד, כאשר היא מרחיבה אותו באופן קבוע עם תתי דגמים. ה-Mavic Air הוא הגרסה הזולה יותר ל-Mavic Pro, אשר יצא בארץ קצת לפני יותר משנה. הדגם החדש קומפקטי יותר, אבל מציע פשרות מסוימות בביצועים עבור תג המחיר בו הוא נמכר. לשם השוואה ה-Mavic Pro נמכר היום ב-4,500 שקל לעומת 3,700 שקל לגרסת ה-Air.
עיצוב: ה-Air וה-Pro דומים בעיצובים שלהם אבל לא בגודל. ה-Air שוקל 430 גרם לעומת 743 גרם, הוא קומפקטי בהרבה, הוא מתקפל באותה צורה והופך למלבן, כך שניתן להכניס אותו לכיס המכנסיים או להשתמש בתיק הנשיאה הנוח המגיע בערכה המקורית. התיק אומנם נראה טוב, אבל לא נכנס אליו שום דבר נוסף פרט לרחפן. לא המטען ולא השלט רחוק. המצלמה עצמה מוגנת יותר מזו שב-Pro. אגב, ל-DJI יש גם רחפן קומפקטי מאוד בשם ספארק, שאולי קטן מה-Air, אבל בגלל שהספארק לא מתקפל, ה-Air הופך לנוח יותר לנשיאה.
אפליקציה: אני קיטרתי באופן קבוע על האפליקציות ש-DJI מפתחת, מכיוון שאלו, לפחות בגרסת האנדרואיד נטו לקרוס ולסבול מבאגים. הפעם שבדקתי את ה-Mavic Air לא נתקלתי בבעיות כאלו וזו כבר בשורה משמחת. האפליקציה מתחברת אל השלט רחוק באמצעות: כבל מיקרו USB, כבל USB-C ו-Lightning (מצורפים לערכה). האפליקציה מציגה צילומי וידיאו בזמן אמת מהרחפן, היא מאפשרת לבצע את כל ההגדרות המתקדמות, לבצע עדכוני קושחה והיא הכרחית לשימוש ברחפן.
שלט רחוק: השליטה ב-Air מתבצעת באמצעות שלט צנוע יותר מהגרסאות הרגילות של DJI. במובן אחד הוא קומפקטי, כולל חידוש המאפשר להוציא את ידיות הג’ויסטיקים ולאחסן אותן בתוך השלט עצמו. מה שמאפשר לאחסן את השלט בקלות בתוך כיס מכנסיים, מבלי שידיות הג’ויסטיקים תופסות נפח מיותר. אני אישית אהבתי את הרעיון הזה, למרות שמדובר בבזבוז זמן הדורש בכל פעם להכניס את הג’ויסטיקים למיקום שלהם. במובן אחר השלט החדש קצת פחות משוכלל כי הוא לא כולל צג, המספק נתונים שונים על פרטי הטיסה, מבלי להזדקק לאפליקציה. בכל אופן, השלט עדיין כולל נורות המסמנות את מצב הסוללה או כפתור חזרה הביתה לרחפן. ישנהם גם כפתורים לשליטה בזווית המצלמה או צילום תמונת סטילס או וידיאו.
שליטה: לא צריך לדעת יותר מדי בשביל להטיס את הרחפן. לחיצה על כפתור המראה באפליקציה תעלה אותו לאוויר באופן אוטומטי וניתן גם לבצע הנחתה אוטומטית דרך מנגנון ה-GPS. חשוב לתת לרחפן לאתר את הלוויינים לפני התחלת הטיסה. אני נתקלתי במקרים רבים בהם ניסיתי לבדוק את גבולות המרחק של הרחפן, כאשר ה-Air התנתק וחזר אליי בזכות ה-GPS. בכל התהליך ישנו חיווי קולי וויזואלי על מצב הרחפן מהאפליקציה. ל-Mavic Air טווח טיסה תאורטי של 5 ק”מ, בפועל קיבלתי 1.2 ק”מ וגם זה היה במדבר, ככה שהיו לי פחות הפרעות מהטסה בעיר.
ל-Mavic Air חיישנים רבים (חיישני מניעת התנגשות מקדימה, מאחורה ומלמטה), המונעים ממנו להיכנס בעצים, בניינים ושאר עצמים היכולים להפריע לו (לא במצב ספורט). הרחפן לא יודע להתחמק מחוטי חשמל. החיישנים מאפשרים לרחפן לבצע מעקבי צילום אחר אדם מסוים או לבצע חזרה אוטומטית לנקודת ההמראה, מבלי להיות בסיכון שהרחפן יתקע בבניין. DJI גם הוסיפו יכולת בשם Advanced Pilot Assistance Systems או APAS. מדובר ביכולת הממפה בתלת מימד את הסביבה ומאפשרת לרחפן להחליט אם לטוס מסביב או מעל עצמים שמפריעים לו. מצב הספורט מאפשר תפעול מהיר של ה-Air. התנועות של הרחפן הופכות לקלות יותר והוא מגיב בזריזות וטס במהירות רבה יותר. המצב הזה דורש התנסות וזהירות, אבל כיף יותר להטיס איתו. ה-Mavic Air יודע להתמודד עם רוחות, אבל קיבלתי על כך התראות רבות.
ניתן להפעיל את הרחפן גם ללא שלט, אלא רק באמצעות הסמארטפון. כמובן שטווח הטיסה מצטמצם משמעותית לכמה עשרות מטרים של מרחק (החיבור מתבצע באמצעות תקשורת WiFi), אבל כך ניתן לבצע תמונות סלפי מהירות.
צילום: ה-Air מאפשר צילום ברזולוציה 4K עם 30 פריימים לשנייה, והוא כולל גימבל בעל 3 צירים, המאפשר לשמור על תמונה יציבה בזוויות הצילום השונות. על מנת לצלם וידיאו ללא תנועות גסות של המצלמה, צריך להשתמש במצבי הצילום המקצועיים, למשל, צילום אוטומטי של נקודת עניין כאשר הרחפן חג מסביבה. ניתן גם לבצע מעקב אוטומטי אחר אדם, כאשר הרחפן טס אחריו. ישנה גם אפשרות לצלם סלפי באמצעות מחוות הידיים. האפשרויות הרבות האלו, הופכות את ה-Air לכלי צילום מוצלח, המאפשר לקחת אותו לטיולים ולהסתמך עליו, על מנת להוציא קטעי וידיאו או תמונות. מי שלא השתמש עד היום ברחפן, לא יכול להבין עד כמה תמונה או סרטון מקבלים ערך מוסף, כאשר מתחילים לצלם מהאוויר.
איכות הווידיאו הייתה חדה ומוצלחת באור יום, אפילו שצילמתי ב-1080p עם 60 פריימים לשנייה ולאו דווקא 4K. הווידיאו חלק עם צבעים עשירים ורמת פירוט טובה. כמובן שבלילה לא מגיעים לאותה רמת פירוט ויש רעשים בצילום, אבל עדיין מדובר בתוצאות נחמדות. יש גם צילום איטי ב-120 פריימים לשנייה. לרחפן חיישן צילום תמונות בעל 12 מגה פיקסל. באור יום התמונות נהדרות, חדות, מלאות פרטים ועשירות בצבע. בלילה הצלחתי להוציא תמונות לא רעות.
זיכרון: ה-Mavic Air כולל זיכרון פנימי בנפח 8 ג’יגה, עד כמה שזכור לי, זו פעם ראשונה שאני נתקל בנפח אחסון פנימי ברחפן של DJI. ניתן כמובן להרחיב את הזיכרון באמצעות כרטיס עד 128 ג’יגה. הסרטים מעוברים באופן אוטומטי לסמארטפון, אבל לא באיכות המקור שלהן. לרחפן גם יציאת USB-C מהירה לחיבור למחשב להעברת הקבצים.
סוללה: הסוללה של ה-Air חלשה, משהו כמו 15 עד 17 דקות טיסה. בחברה עצמה מבטיחים 21 דקות, אבל בפועל הזמן נמוך יותר. ב-Pro זמן הטיסה בפועל היה קרוב ל-23 דקות. מומלץ מאוד להשקיע ברכישה של סוללות נוספות עם הרחפן.
מחיר: 3,700 שקל (יבואן בנדא מגנטיק)
בשורה התחתונה, ה-Mavic Air הוא שילוב בין הקומפקטיות של הספארק ליכולות הצילום והעיצוב של ה-Pro. מבחינת יכולות צילום הן זהות לאלו של ה-Pro, אבל זמן הסוללה הקצר מפריע. מצד שני, המחיר מפצה על זה.
ציון: 9