אחרי עשרות שעות על הזירה הווירטואלית של הפלייסטיישן 5, אני מרגיש בנוח לומר ש-WWE 2K26 פשוט עובד בצורה מעולה, אבל בדרך שלו. הוא לא מנסה להרשים אתכם בפיצוצים זולים, אלא גורם לכם לחשוב, מתגמל אתכם כשאתם משחקים נכון ונותן הרגשה של שליטה אמיתית. אחרי כל כך הרבה שנים שבהן כל גרסה הרגישה כמו "עוד שנה, עוד עדכון", קשה להתרגש. אבל משהו בשנה הזו תפס אותי אחרת, לא בגלל המנוע הגרפי, אלא בגלל איך שהמשחק גורם לי להרגיש כשאני יושב עליו בשעות הקטנות של הלילה, מנסה להבין איך לנהל קרב מול רוסטר עצום, הכולל אגדות לצד כוכבים נוכחיים. השנה מדובר בחוויה שקטה יותר, פחות הוליוודית ויותר ת'כלס, כזו שמאלצת אתכם לחשוב על כל מהלך.
האסטרטגיה שמאחורי החבלים: כשכל מהלך נמדד בסטאמינה
בפעם הראשונה ששחקתי הרגשתי שאני לא יכול "לזרוק סתם" מהלכים או לרוץ ישר לפינישר. המערכת החדשה של הסטאמינה והריברסלים עברה ריענון משמעותי שמוסיף שכבה של אסטרטגיה עמוקה לכל רגע בזירה. המשחק מעניש החלטות פזיזות בצורה כואבת, כך למשל אם בזבזתי את כל הכוח כבר בדקות הראשונות, מצאתי את עצמי בסוף הקרב כשהרגליים כבדות והמכות פחות משפיעות. זה לא "וואו" גרפי, אבל זו כן תחושת קצב והיא מוסיפה המון לחוויה. אחד הרגעים שהכי גרמו לי להרגיש את זה היה בקרב חדש, בשלב האחרון, אחרי שני קרבות מתישים, הרגלתי שכל תנועה דורשת מאמץ פיזי מהדמות שלי. המערכת פשוט גורמת לכם להרגיש שהכוח נגמר לכם דרך הפיזיקה המשופרת של השחקן, ולכן האסטרטגיה של בזבוז האנרגיה חשובה מאוד.
השדרוג בסביבה האינטראקטיבית לוקח את זה צעד קדימה. השנה קיבלנו שולחנות שניתן לערום אחד על השני, עגלות סופרמרקט ונעצים שבאמת משנים את הדרך שבה הקרב מתפתח. בקרב Inferno, בקרב ה-Dumpster או בקרב ה-I Quit החדשים, אתם לא רק נלחמים ביריב, אלא מנהלים מלחמה מול הסביבה עצמה. היכולת לבצע קרבות בין-מגדריים (Intergender) בכל מצבי המשחק המרכזיים מוסיפה גיוון טקטי שלא היה קיים בעבר, ומאפשרת סוף כל סוף לבנות לקבל ליינאפים שונים לחלוטין גם במצבי ה-MyFACTION וה-MyGM. כשהוסיפו את בוקר טי ווייד בארט לעמדת השידור, הם לא רק הוסיפו שורות דיאלוג, אלא תחושה של מציאות שנסדקת ברגעים הכי לחוצים של הקרב.
CM Punk וסיפור אישי: יותר מסתם נוסטלגיה
מצב ה- 2K Showcase: Punked הוא הברקה נרטיבית שמוציאה מהמשחק את הפן האישי ביותר שלו עד כה. המסע הזה, שמועבר בקריינות של CM Punk עצמו, לוקח אותנו דרך רגעים איקוניים בקריירה שלו וקרבות שהם בגדר פנטזיה מול אגדות WWE . זה מרגיש פחות כמו תסריט ויותר כמו יומן אישי של מרד, עלייה וחזרה, במיוחד במוד ה-Gauntlet החדש שדוחף את היכולות שלכם עד הקצה. באחד הרגעים פאנק מדבר על הדרך שלו, וזה הרגיש כאילו זה נכתב באופן אישי עבור השחקן שחווה את הקשיים איתו בזירה. העטיפות השנה משקפות בדיוק את זה: פאנק על המהדורה הסטנדרטית, בעוד מהדורתKing of Kings חוגגת את טריפל H ומהדורת "Attitude Era" מחזירה אותנו לימים הגדולים של סטיב אוסטין ודה רוק.
מצב ה-MyRISE משלים את החוויה הזו עם שתי עלילות נפרדות המבוססות על חלוקה לדיוויזיות, שבהן להחלטות שלכם להיות "Fan Favorite" או "Rule Breaker" יש משקל אמיתי על המשך הדרך. היו מקרים שדווקא הדברים הקטנים תפסו אותי, נגיד כשפול היימן מקריין את כשאני נכנס לזירה וההחלטות שמשנות את האופן שבו הקהל והמתאבקים האחרים תופסים אותי. יש כאן תחושה אמיתית של בניית קריירה עם ערך מוסף של Replayability גם לאחר סיום הסיפור המרכזי, מה שגורם לכם להרגיש שאתם באמת בונים דמות שמתפתחת יחד איתכם. עם זאת, חשוב לציין שנתקלתי בבאג מוכר שבו מתאבקים עם מסיכות מופיעים ללא מסיכה בחלק מהסצנות והאימונים במצב הזה.
האי והקהילה: החיים מעבר לחבלים
כשיוצאים מהזירה המרכזית אל "The Island", מגלים עולם חברתי שגדל משמעותית והפך להרבה יותר תוסס ונגיש, כשהוא זמין השנה לראשונה גם בגרסת המחשב. בחירת הפראקציה והמאבק על הטריטוריות בסיבובים כמו ה-Scrapyard Brawl החדש מעניקים תחושה של משהו גדול יותר. תוכלו לבנות את ה-MySUPERSTAR שלכם עם ייבוא תצלומי פנים ולצאת לקווסטים משודרגים עם דיבוב מלא של הכוכבים, מזכיר מאוד את העולם הפתוח של 2K במשחק ה-NBA. אבל, וחשוב לזכור גם את זה, מדובר בעולם שלא חף מבעיות טכניות. נתקלתי במקרים שבהם הדמות פשוט מפסיקה להגיב לפניות ימינה או שמאלה בזמן ריצה, מה שמחייב לעצור לרגע כדי להחזיר את השליטה. בנוסף, מערכת ה-MyTAG באזור הזה עדיין לא מאפשרת לשחקנים להיכנס לתור ישירות עם חברים לקרבות 2 נגד 2, למרות שההתקדמות בטבלאות הדירוג כן נשמרת.
בצד של ניהול המותג, ה-Universe Mode מקבל את ה-WWE Draft המיוחל, מה שנותן לכם שליטה אמיתית על המותג שאתם בונים, יחד עם Universe Creation Wizard חדש. אם אתם אנשי ניהול, ה-MyGM מציע השנה יותר סוגי קרבות וניהול של 5, 6 ואפילו 8 אנשים בקרב, מה שמעלה את רמת האתגר הניהולי. ומה לגבי האפשרות לבזבז עוד כסף כדי להשתפר? אז אי אפשר להתעלם מהנושא הזה: המיקרו-תשלומים עדיין כאן. ה-VC הם חלק מרכזי במשחק, והשנה נוסף ה-Ringside Pass שמציע 120 פרסים לאורך עונות שלמות.
התחושה התמידית היא של דילמה: האם לעשות את הדרך הארוכה מתוך הבנה שזה ייקח המון משחקים, או להשתמש ב-VC כדי להגיע לרמה מסוימת. מבחינתי הדרך הארוכה היא המהנה יותר, כי אחרי שאתה לומד את השחקן שלך, אתה בעצמך הופך לשחקן טוב יותר במשחק.
יצירה ללא גבולות וגרינד של אלופים
בצד היצירתי, ה-Creation Suite השנה הוא באמת הטוב ביותר בקטגוריה. 200 סלוטים למתאבקים אישיים וקיבולת כפולה של 2,000 תמונות ב-Community Creations הם בדיוק מה שהקהילה ביקשה שנים. הכלים לעיצוב הפנים והגוף עמוקים מתמיד, כולל שילוב צבעי שיער חדש. עדיין ישנם כמה מקרים של "חוסר עקביות" מבחינה ויזואלית, כמו במודל של ג'ו הנדרי או בטעויות אנימציה בקרבות זוגות ספציפיים. בסוף כל השעות על המזרן הווירטואלי, אני מרגיש ש-WWE 2K26 לא בא להדהים אלא פשוט להזכיר למה אני בכלל משחק. כמובן שיש גם רגעים של תסכול, אבל אז מגיעים הרגעים הקטנים, כשאתה תופס את היריב נכון, מנצל את ה-Quick Swap החדש ב-MyFACTION, ומבצע מהלך מושלם שגומר את הקרב. לא מושלם, לא תמיד מבריק, אבל אמיתי, וכאלה הם החיים. זה משחק שמחזיר אתכם שוב ושוב לזירה, גם כשהבטחתם לעצמכם שהיום אתם באמת פורשים.
מחיר: 300 שקל
להצטרפות לערוץ הטלגרם של The Gadget Reviews