תעשיית הגיימינג אוהבת מותגים גדולים, וכשסדרת קומיקס ואנימציה מצליחה כמו Invincible הופכת לתופעה תרבותית עולמית, זה היה רק עניין של זמן עד שנקבל עיבוד רשמי וייעודי לקונסולות הביתיות. המפגש הראשון עם המשחק מגיע מתוך נקודת מבט ברורה של מי שצופה בסדרה ומכיר היטב את הדמויות, את מערכות היחסים המורכבות ואת הטון הכללי של היקום הציני שרוברט קירקמן בנה. כאן בדיוק טמון האתגר הגדול של פרויקט מהסוג הזה: איך לוקחים עולם עשיר בדרמה פסיכולוגית, מוסר אפור וברוטאליות חסרת רחמים, ומזקקים אותו לתוך מוצר אינטראקטיבי מבלי לאבד את הנשמה של חומר המקור. בשביל לתאם ציפיות בצורה הוגנת וכדי להבין על מה אנחנו מדברים, צריך להבהיר מיד מה הכותר הזה הוא לא. המשחק Invincible VS אינו מנסה להיות הרפתקת עולם פתוח סינמטית ובעלת עומק עם תקציב בסגנון משחקי ספיידרמן של סוני, אלא בוחר במודע ללכת לכיוון אחר לגמרי: פייטר קבוצתי ממוקד שבו הדגש המרכזי הוא על האקשן, המהירות והאינטנסיביות של הקרב הטהור.
לנהל את המהומה: המכניקה שמאחורי הקרב הקבוצתי
הלב הפועם של החוויה מבוסס על מערכת לחימה של שלושה נגד שלושה. המכניקה הזו דורשת מהשחקן לא רק לשלוט בדמות אחת, אלא לבנות אסטרטגיה שלמה שמבוססת על השילוב והסינרגיה בין חברי הצוות השונים שאתם בוחרים לזירה. במהלך הקרב, המשחק מעודד אתכם לבצע החלפות דינמיות ומהירות כדי לשמור על מומנטום התקפי או כדי לחלץ דמות שנמצאת תחת לחץ כבד של היריב. חוויית הלחימה הופכת למעניינת באמת כאשר אתם מצליחים להבין את הפלואו של השילובים הללו בשטח. תארו לעצמכם מצב שבו אתם פותחים ברצף מכות מהיר עם מארק, מקפיצים את האויב לאוויר, ובשבריר השנייה המדויק, לפני שהיריב מספיק להתאושש או לפגוע בקרקע, אתם מחליפים לאטום איב שמגיחה מהצד וממשיכה את הקומבו עם מתקפת אנרגיה ארוכת טווח שסוגרת את הסיבוב בצורה מרשימה.
מעבר להחלפות הישירות, קיים שימוש קריטי במתקפות סיוע של חברי הצוות הממתינים בחוץ. במצב הזה, הדמויות שלא נמצאות כרגע בשליטה ישירה יכולות לקפוץ לזירה לרגע אחד בלבד כדי לבצע מהלך ספציפי שיכול לשנות לחלוטין את פני המערכה. זה יכול להיות רקס ספלאוד שמגיח פתאום כדי לזרוק מטח חומרי נפץ שמאלץ את היריב לקחת צעד אחורה ומעניק לכם זמן יקר לנשום, או דמות הגנתית שמספקת חסימה זמנית מול מתקפה קטלנית שמתקרבת אליכם. מה שהופך את מערכת הלחימה הזו לייחודית בהשוואה למתחרים בשוק הוא הניסיון המוצהר להנגיש את הז'אנר. בעוד שמשחקי מכות מסורתיים דורשים לעיתים קרובות שינון מתיש של רצפי מקשים ארוכים ודיוק קיצוני ברמת הפריים הבודד, כאן המפתחים בחרו במערכת שליטה פשוטה וישירה יותר. מתקפות סינמטיות רבות עוצמה מופעלות באמצעות שילובים בסיסיים והגיוניים של מקשים, מה שמאפשר גם לשחקנים שאינם מנוסים במשחקי לחימה להרגיש את העוצמה של הגיבורים שלהם כבר מהרגע הראשון, מבלי להיתקל בחומת תסכול גבוהה מדי.
גרפיקה של קומיקס מול חלל עלילתי ריק
מבחינה חזותית ואווירתית, הזיקה לחומר המקור היא הניצחון הגדול ביותר של הכותר הזה. המשחק משתמש בטכניקת ציור מיוחדת שמצליחה לשחזר בצורה מעולה את המראה המצויר והנקי של סדרת האנימציה. כשהדמויות זזות על מסך ה-PS5, רמת הפירוט, הצבעוניות והאפקטים של הפיצוצים והתעופה מרגישים כאילו נלקחו ישירות מתוך פרק אינטנסיבי במיוחד של הסדרה שכולנו אוהבים. גם הטון הציני, הדיאלוגים המוכרים וההומור השחור שמייחדים את המותג נמצאים כאן בכל פינה, החל מהקנטות ההדדיות והעקיצות של הדמויות בתחילת כל סיבוב ועד לאנימציות הניצחון לייחודיות שלהן. האלימות הברוטאלית שהפכה לסימן ההיכר של היקום הזה מתורגמת כאן למתקפות מיוחדות וקשות לצפייה, שממחישות היטב את פערי הכוחות העצומים בין הדמויות השונות בזירה ומספקות את יצר הנוסטלגיה של המעריצים.
עם זאת, כאן גם מתגלה החיסרון הגדול ביותר של המשחק. הדרמה האנושית, הקונפליקטים המוסריים הקורעים והעומק הרגשי שהפכו את הסיפור של רוברט קירקמן לכל כך חזק וממגנט בסדרה, נשארים כמעט לחלוטין מחוץ לזירה הווירטואלית. מצב הסיפור המרכזי מרגיש דליל ומאכזב, והוא סובל ממגבלות תוכן בולטות שמשאירות את מי שמחפש חוויית שחקן יחיד עשירה ללא עניין אמיתי לטווח הארוך. במקום עלילה מורכבת ודינמית שתשאב אתכם פנימה, תקבלו רצף של דיאלוגים קצרים וטקסטים שמשמשים בעיקר כתירוץ רופף כדי להעביר אתכם מהקרב הנוכחי אל הקרב הבא. מי שמגיע למשחק מתוך ציפייה לקבל חוויית יחיד עמוקה שתקביל לחוויית הצפייה שלו במסך הביתי, יגלה מהר מאוד שהתוכן העלילתי פשוט לא מחזיק מים, ושבסופו של דבר מדובר בעיקר במשחק מכות טוב, מהיר ומלא אופי, ולא באיזה אירוע גיימינג קולנועי ענק שמשנה את חוקי המשחק של התעשייה.
אורך הנשימה של האקשן ומבחן הזמן
המשחק זורם בצורה מצוינת, והתחושה הסינמטית של העימותים מספקת חוויה טובה למי שמחפש סשנים קצרים ומהירים של אקשן. המכניקה של הקרב מרגישה נעימה ומספקת סיפוק מיידי, אך ישנו סימן שאלה גדול לגבי אורך החיים של הכותר הזה בשוק העולמי. עבור שחקני הארדקור של ז'אנר משחקי הלחימה, הנגישות שמשרתת כל כך טוב את הקהל הרחב עלולה להתגלות כחרב פיפיות, שכן קיים ספק האם יש למשחק מספיק עומק טקטי, מערכות איזון קשוחות ופיתוח מורכב של נתוני פריימים כדי להחזיק מעמד בסצנת הטורנירים התחרותית לאורך שנים. מגבלות התוכן, מיעוט מצבי המשחק המגוונים ומצב השחקן היחיד המצומצם מעלים את החשש שהעניין סביב הכותר עלול להתכווץ במהירות ברגע שתחלוף השפעת ההשקה הראשונית וההתלהבות של המעריצים מהמותג.
בשורה התחתונה, מדובר בהחלטה שתלויה בעיקר במה שאתם מחפשים להפיק מהזמן שלכם מול הקונסולה. עבור חובבי המותג שעוקבים אחרי הסדרה ורוצים לראות את הגיבורים והנבלים האהובים עליהם מתנגשים בעוצמה ובאופן סינמטי על החומרה של ה-PS5, המשחק הזה מספק חוויה קצבית, מהנה ונאמנה למקור שבהחלט שווה את תשומת הלב שלכם. הוא מצליח להעביר את האנרגיה הנכונה של הזירה בצורה פשוטה, ישירה ומלאת כבוד לקומיקס. מנגד, מי שמחפש את פריצת הדרך הבאה של עולם משחקי הלחימה התחרותיים, או חוויית יחיד עמוקה ועשירה בתוכן שתחזיק אותו שבועות ארוכים, ימצא כאן מוצר מוצלח ומלא אופי, אך כזה שעדיין צריך להוכיח שיש לו את אורך הנשימה והכלים הנדרשים כדי לשרוד בשוק תחרותי וקשוח לאורך זמן.
מחיר: 200 שקל (ל-PS5)
להצטרפות לערוץ הטלגרם של The Gadget Reviews