סקירה: מה מציע הרחפן המתקפל Mavic Pro של DJI?

ה-Mavic Pro של DJI, כנראה ייזכר כרחפן הפופולרי הראשון שהצליח לפנות לא רק למכורים הקשים לכלי התעופה החדשניים, אלא גם לכאלו המחפשים מכשיר להטסה בטיולים משפחתיים. ה-Mavic Pro הוא הניסיון של החברה הסינית, להפוך את הרחפנים לקומפקטיים. DJI עושה את זה באמצעות גוף מתקפל, המאפשר לשים את הרחפן בתיק הגב, מבלי שזה יכביד יותר מדי.

MavicPro_1 (1)

עיצוב: הפנטום 4 של DJI, הוא עדיין אחד הרחפנים המוכרים בשוק. ה-Mavic Pro הוא ניסיון להכניס את אותן יכולות (או לפחות קרובות) לגוף קטן יותר. משתמשי הפנטום 4 (או גרסאות קודמות) בוודאי מכירים את המזוודה אליה צריך להכניס את הרחפן, ואת הצורך להבריג את הפרופלורים בכל פעם שרוצים להטיס אותו. ב-Mavic Pro הבעיות הללו נפתרו: הרחפן מתקפל והופך למלבן במשקל 743 גרם. זה אולי נשמע הרבה, אבל זה משקל סביר מאוד, המאפשר להיסחב עם הרחפן לכל מקום.

MavicPro_2 (1)

אפליקציה: האפליקציות ש-DJI מפתחת, לפחות אלו לאנדרואיד, סובלות מבאגים רבים. במקרה של האפליקציה הנוכחית, זו קרסה לעיתים קרובות מאוד, לפחות פעם אחת אם לא יותר בכל טיסה. בבדיקה מאוד קצרה על אייפון, גם שם האפליקציה קרסה.

האפליקציה מתחברת אל השלט רחוק באמצעות: כבל מיקרו USB, כבל USB-C ו-Lightning (מצורפים לערכה). האפליקציה מציגה צילומי וידיאו בזמן אמת מהרחפן, היא מאפשרת לבצע את כל ההגדרות המתקדמות והיא הכרחית לשימוש במאוויק פרו.

שליטה: השליטה במאוויק פרו מתבצעת דרך שלט חדש של DJI. השלט קומפקטי יותר מהגרסאות הקודמות, מתקפל וגם כולל תצוגה. במסך השלט ניתן לקבל נתונים שונים על פרטי הטיסה, מבלי להזדקק לאפליקציה. אל השלט מחברים את הסמארטפון, המאפשר לצפות בצילומי הווידיאו בזמן אמת מהרחפן. בגדול, לא צריך לדעת יותר מדי בשביל להטיס את הרחפן. לחיצה על כפתור המראה תעלה אותו לאוויר באופן אוטומטי וניתן גם לבצע הנחתה אוטומטית דרך מנגנון ה-GPS. חשוב לתת לרחפן לאתר את הלוויינים לפני התחלת הטיסה. אני כבר נתקלתי במקרה בו המאוויק פרו התנתק מהשלט (קיבלתי התראה על כך באפליקציה) והרחפן חזר אל נקודת ההמראה באופן אוטומטי. למאוויק פרו חיישנים רבים, המונעים ממנו להיכנס בעצים, בניינים ושאר עצמים היכולים להפריע לו (לא במצב ספורט). הרחפן לא יודע להתחמק מחוטי חשמל. החיישנים מאפשרים לרחפן לבצע מעקבי צילום אחר אדם מסוים או לבצע חזרה אוטומטית לנקודת ההמראה, מבלי להיות בסיכון שהרחפן יתקע בבניין. חשוב לציין שהחיישנים פועלים רק בקידמת ותחתית הרחפן, ולא בצדדים או בחלק האחורי שלו.

מצב ספורט מאפשר תפעול מהיר של המאוויק פרו. התנועות של הרחפן הופכות לקלות יותר והוא מגיב בזריזות וטס במהירות רבה יותר. המצב הזה דורש התנסות וזהירות, אבל כיף יותר להטיס איתו.

המאוויק פרו יודע להתמודד עם רוחות, אבל עדיין קיבלתי התראות על כך מאפליקציית הרחפן, אשר הודיעה שכדאי להטיס את הרחפן בזהירות רבה. טווח הטיסה עומד על 4 ק"מ, פחות מה-7 ק"מ שמקבלים בגרסה האמריקאית הכוללת את תדר ה-5 ג'יגה הרץ. בארץ מדובר בתדר ה-2.4 ג'יגה הרץ.

ניתן להפעיל את הרחפן גם ללא שלט, אלא רק באמצעות הסמארטפון. כמובן שטווח הטיסה מצטמצם משמעותית לכמה עשרות מטרים של מרחק (החיבור מתבצע באמצעות תקשורת WiFi), אבל כך ניתן לבצע תמונות סלפי מהירות.DCIM100MEDIADJI_0008.JPG

צילום: המאוויק פרו מאפשר צילום ברזולוציה 4K עם 30 פריימים לשנייה, והוא כולל גימבל בעל 3 צירים, המאפשר לשמור על תמונה יציבה בזוויות הצילום השונות. על מנת לצלם וידיאו ללא תנועות גסות של המצלמה, צריך להשתמש במצבי הצילום המקצועיים, למשל, צילום אוטומטי של נקודת עניין כאשר הרחפן חג מסביבה. ניתן גם לבצע מעקב אוטומטי אחר אדם, כאשר הרחפן טס אחריו. ישנה גם אפשרות לצלם סלפי פשוט באמצעות מחוות הידיים. האפשרויות הרבות האלו, הופכות את המאוויק פרו לכלי צילום מוצלח, המאפשר לקחת אותו לטיולים ולהסתמך עליו, על מנת להוציא קטעי וידיאו או תמונות. מי שלא השתמש ברחפן, לא יכול להבין עד כמה תמונה או סרטון מקבלים ערך מוסף, כאשר מתחילים לצלם מהאוויר.

DCIM100MEDIADJI_0009.JPG

איכות הווידיאו ב-4K הייתה חדה ומוצלחת באור יום. הווידיאו חלק ומציג כל פרט. כמובן שבלילה לא מגיעים לאותה רמת פירוט ויש רעשים בצילום, אבל עדיין מדובר בתוצאות נחמדות. לרחפן חיישן צילום תמונות בעל 12 מגה פיקסל. באור יום התמונות נהדרות, חדות, מלאות פרטים ועשירות בצבע. בלילה הצלחתי להוציא תמונות לא רעות.

זיכרון: המאוויק פרו דורש שימוש בכרטיס זיכרון, על מנת להקליט את הסרטים באיכות המקור שלהם (התוכן עצמו מוקלט באופן אוטומטי בסמארטפון, אבל לא באיכות המקור). הרחפן יודע לעבוד עם כרטיסים עד נפח 64 ג'יגה. מדובר בחיסרון משמעותי, כי רוב הסיכויים, שבעלי רחפן מהסוג הזה ירצו להשקיע בכרטיס זיכרון בעל נפח גבוה יותר.

סוללה: נקודת התורפה בכל הרחפנים היא הסוללה. זו מחזיקה זמן קצר ממה שהמשתמשים היו רוצים. המאוויק פרו מציע על הנייר 27 דקות טיסה, אני קיבלתי 23 דקות טיסה (הנתון משתנה לפי תנאי הטיסה), כאשר בפועל הרחפן מוגדר להשמיע התראה מהשלט כבר ב-30% האחרונים מהסוללה ולאחר עוד איזה 10%-15% להתחיל לחזור באופו אוטומטי. מה שאומר, שמדובר בזמן הטסה של כ-20 דקות. אני חושב ששווה להשקיע כבר בהתחלה בעוד שתי סוללות, שיאפשרו זמן צילום ארוך יותר. זמן טעינה של סוללה הוא כשעה וחצי.

מחיר: 5,000 שקל לערכת המאוויק פרו הבסיסית, בעוד שגרסת הקומבו כוללת: 2 סוללות נוספות, מטען לרכב, סטים נוספים של פרופלורים ותיק צד (היבואן בנדא מגנטיק, כולל אחריות לשנה).

בשורה התחתונה, המאוויק פרו הוא אחד הרחפנים הטובים שנתקלתי בהם, כיף להטיס אותו, קל לקחת אותו לכל מקום ואפשרויות הטיסה והצילום מגוונות. כדאי לשים לב גם לחסרונות בצילום לילה והאפליקציה אשר קורסת ללא הפסקה.

ציון: 9

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s