יום כדור הארץ יתקיים השבוע ביום רביעי והוא מהווה תזכורת לשינויי האקלים שאנחנו חווים, בין אם זה האובך הצהוב שכיסה את הרחובות בשבועות האחרונים, לצד גלי חום חריגים ותנודות קיצוניות במזג האוויר. מול אתגרים גלובליים, צומחים בישראל פיתוחים טכנולוגיים במגוון תחומים, מטכנולוגיות לגידול ירקות בבית ועד פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לניטור רמות זיהום, שמציעים מענה קונקרטי לשיבושי האקלים ולשמירה על משאבי הסביבה.
Agwa Farm – חווה חקלאית לגידול ירקות בבית
בעידן שבו שינויי האקלים מקשים על החקלאות המסורתית, חברת Agwa Farm מביאה את הגידול החקלאי אל תוך הבית באמצעות מכשיר חכם ואוטונומי מבוסס בינה מלאכותית. המערכת מנהלת את כל תנאי הגידול, מהשקיה ודישון ועד תאורה מדויקת, ומאפשרת לגדל ירקות טריים בפשטות. הפתרון נולד מתוך הפער בין הרצון לצרוך מזון טרי ובריא לבין המורכבות של גידול עצמי והאיכות הלא עקבית של התוצרת בשוק. “בפועל, גידול עצמי בבית לרוב לא קורה כי זה דורש השקעה, יש עקומת למידה והשפעה של עונות השנה”, מסבירה מעיין קסטל, סמנכ"לית המוצר, בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון. Agwa Farm מאפשרת לכל אחד לגדל בבית, ללא ידע מוקדם וללא תלות באקלים.
הלב של המערכת הוא ה”אגרונום הווירטואלי”, מערכת חכמה שמנטרת את הצמחים בזמן אמת, לומדת את הצרכים שלהם ומתאימה את תנאי הסביבה באופן אוטומטי. “כמו מכונת נספרסו, הלקוח שותל קפסולה עם זרעים במכשיר ומחכה שהאפליקציה תודיע לו שהצמח מוכן”, מתארת קסטל. המערכת כבר דואגת לכל השאר. הפתרון של החברה מאפשר גידול מקומי בתוך הבית והוא מצמצם תלות בשרשראות אספקה ארוכות ומזהמות, חוסך מים, ומקטין באופן משמעותי בזבוז מזון ואריזות פלסטיק. הטכנולוגיה גם מתאימה לגידול באוניות משא בלב ים, שנאלצות להסתמך על אספקה קפואה או דלה של ירקות לאורך שבועות הפלגה.

LCAi – הבינה המלאכותית שמתרגמת קיימות לדאטה
כדי להתמודד עם ההתחממות הגלובלית ולהפחית פליטות גזי חממה, נדרשת בראש ובראשונה מדידה מדויקת של הזיהום הסביבתי. אחת הבעיות המרכזיות של חברות היא היכולת להבין עד כמה המוצרים שלהן מזהמים בפועל. הצורך בפתרון טכנולוגי נולד אצל אוהד שינדלר, מנכ"ל ומייסד שותף ב-LCAi, יחד עם שותפיו עמיר ואילן כבר במהלך לימודיו בטכניון. “נחשפתי לתחום ה – LCA ולאתגרים שבו, והבנו שיש פער אדיר בשוק: חברות מתקשות לעמוד ברגולציה ולמדוד השפעות, בעוד יועצים נשענים על עבודה ידנית וכלים מיושנים”, הוא מספר. “היה ברור שצריך כלי שינגיש את הדאטה בצורה עדכנית ומהירה".
מתוך צורך זה הוקמה חברת LCAi שמנצלת בינה מלאכותית כדי להפוך את ניתוח האימפקט הסביבתי לאוטומטי, מדויק ונגיש. המערכת מבוססת על ארכיטקטורה של סוכני AI שמושכים נתונים מורכבים ממערכות הארגון, מנקים ומנתחים אותם בזמן אמת, וכך מאפשרים למדוד פליטות גזי חממה, שימוש במים ומדדים נוספים לאורך כל שרשרת הערך, מחומרי הגלם ועד סוף חיי המוצר. ״החזון שלנו הוא שכל חברה תוכל לנהל את האימפקט הסביבתי שלה באותה קלות שבה היא מנהלת תקציב”, מסביר שינדלר. לדבריו, במקום עבודה ידנית ודוחות מסורבלים, הארגון מקבל כלי ניהולי שמזהה נקודות תורפה בייצור ובשרשרת האספקה, ומאפשר לבצע שינויים מבוססי דאטה שמפחיתים זיהום, משפרים יעילות וחוסכים עלויות.
Alagene – הפיכת רעיונות ביולוגיים לפתרונות מחוץ למעבדה
בעוד שרבים עדיין מזהים את הביוטכנולוגיה עם עולם הרפואה, חברת Alagene (אלאג'ין) פועלת ליישם ביולוגיה מתקדמת להתמודדות עם אתגרי קיימות. החברה משמשת כמרכז פיתוח (biofoundry), המסייע לחברות ולגופים תעשייתיים להפוך רעיונות ביולוגיים לפתרונות ישימים, יעילים וברי-קיימא, וזוכה לתמיכת רשות החדשנות ולהשקעה ממעבדות חי. "המיקוד שלנו הוא בתרגום ביולוגיה לפתרונות שעובדים גם מחוץ למעבדה – בסביבה תעשייתית ובקנה מידה רחב", אומרת ד"ר אורלי סביון, מנכ"לית החברה, בוגרת תואר ראשון ושני בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון מהטכניון, ובעלת תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע.
אחד מתחומי הפעילות המרכזיים הוא הנדסה של מיקרואורגניזמים וייצור ביולוגי של חלבונים, אנזימים ומולקולות מורכבות, כחלופה לתהליכים כימיים מזהמים או למיצוי ממשאבי טבע. בין תחומי הפעילות גם תחום החלבונים האלטרנטיביים, כולל ייעול ייצור רכיבים חיוניים לבשר מתורבת וביטוי חלבונים מן החי כמו חלב וביצים, מה שתורם להפחתת עלויות ולצמצום ההשפעה הסביבתית של תעשיית המזון. בנוסף, Alagene מפתחת פתרונות ביולוגיים לניקוי סביבתי ולשיקום מערכות אקולוגיות באמצעות מיקרואורגניזמים ואנזימים שמסוגלים לפרק מזהמים, לרבות דלקים ותרכובות עמידות. גישה זו מציעה חלופה יעילה לתהליכים כימיים מזהמים ויקרים.
Apollo Power – הופכים כל משטח למקור אנרגיה
חברת אפולו פאוור פועלת בתחום הפיתוח והייצור של פתרונות סולאריים. אחד האתגרים הגדולים במעבר לאנרגיה סולארית הוא המחסור בשטחים פנויים להצבת פאנלים סולאריים כבדים ושבירים. החברה פיתחה טכנולוגיה וייצרה פאנלים סולאריים גמישים, קלי משקל ועמידים, שניתן להדביק על משטחים שלא תוכננו לשאת משקל רב. "הפיתוח שלנו מאפשר לנצל גגות של מפעלים, ושל כלי תחבורה שונים, ולהפוך אותם למקור אנרגיה בקלות. הפאנלים שאנו מייצרים מספקים פתרון לאותם גופים שמעוניינים ולעיתים אף נדרשים להפוך להיות ירוקים יותר", מסביר עודד רוזנברג, מנכ"ל החברה.
לדבריו, הביקוש לפתרונות מסוג זה יגדל בשנים הקרובות עם המעבר הבלתי נמנע לאנרגיה מתחדשת. אפולו פאוור היא חברה ציבורית הפועלת בצפון הארץ, הוקמה בשנת 2014 ומאז פועלת בשוק הגלובלי והמקומי. לאחרונה דיווחה אפולו על שיתוף פעולה בפרויקט בהיקף של 53 מיליון דולר עם חברת ארקו, שמצטרפת לשורה של לקוחות בינלאומיים כגון ZF, VW וליפרט.

להצטרפות לערוץ הטלגרם של The Gadget Reviews

