סדרת ה-Note של סמסונג היא אחת היוקרתיות של החברה (לפחות עד שהגיעו הדגמים עם המסך המתקפל). בחודש אוגוסט האחרון השיקה סמסונג את ה-Note 10ב-3,700 שקל ודגם הפלוס ב-4,200 שקל. עכשיו החברה הדרום קוריאנית רוצה להביא את מותג הנוט גם לשוק הביניים פלוס עם דגם ה-Lite, הנמכר תחת תג מחיר של 2,250 שקל. סמסונג כמובן מציעה כאן את העט המזוהה עם סדרת הנוט לצד מסך גדול.
עיצוב: הלייט קיבל את מבנה העדשות של סדרת ה-S20 החדשה, כאשר החיישנים והפלאש ממוקמים בצורה מלבנית. המראה של הסמארטפון שונה מדגמי הנוט היקרים, יש תחושה של סמארטפון מקטגוריית הביניים. יש לו מסגרת אלומיניום, הגב פלסטיק או לפחות מרגיש ככה והוא שוקל הרבה – 199 גרם. העובי סביר – 8.7 מ”מ. סמסונג ויתרה כאן על מיגון מפני מים, דבר סטנדרטי בדגמי הנוט. עבור מצלמת הסלפי, סמסונג שילבה רק עיגול קטן, המבטל את המגרעת. דבר זה עוזר לחברה להגדיל את שטח המסך.
מסך: סמסונג ויתרה בלייט על המסך הגולש לצדדים ויש כאן צג שטוח. יש כאלו שאולי יעדיפו את זה, אני אישית מעדיף את החוויה נטולת השוליים שמסך גולש מספק. יחס הגוף מסך עומד כאן על 86.6%. מבחינת המסך עצמו, הוא מגיע בגודל 6.7 אינץ’ בטכנולוגיית Super AMOLED המציגה צבעים עשירים ברזולוציה של 1080 על 2400 פיקסלים. אומנם לא מדובר במסך QHD, אבל עדיין האיכות תמונה טובה, חדה עם תאורה אחורית גבוהה. הייתי שמח לקצת יותר עושר בצבעים ושחור טיפה יותר עמוק. המסך תומך ב-HDR, אבל לא כזה שנטפליקס מזהה אותו.
עט המגע משמש כשלט לצילומי סלפי
ממשק: כמו סמארטפונים עדכניים אחרים של סמסונג, גם הלייט מגיע עם אנדרואיד 10. על האנדרואיד מולבש הממשק של סמסונג – One UI 2.0. המעטפת הזאת כוללת מצב לילה בו הממשק כהה, תפריט צידי לאפליקציות מעודפות ואנשי קשר חשובים. יכולת אחרת בממשק היא Bixby Routines המאפשרת להפעיל אפליקציות ולשנות הגדרות באופן אוטומטי במצבים מסוימים, למשל, לפני השינה, בפגישה או ברכב. בהגדרה שאני בחרתי, כאשר התחברתי לבלוטות’ ברכב, אפליקציית המוזיקה ספוטיפיי התחילה לנגן באופן אוטומטי. סמסונג גם כוללת כפתור יעודי בתפריט לחיבור למחשבים עם ווינדוס, כך ניתן לקבל בהם שיחות טלפון, לקרוא מסרונים ולצפות בתמונות מתוך הסמארטפון.
חומרה: המעבד בלייט הוא זה שהיה קיים ב-Note 9 בשנת 2018. מדובר ב-Exynos 9810 עם 8 גיגה זיכרון עבודה ונפח אחסון של 128 גיגה (עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס). המעבד הזה עושה כאן עבודה מוצלחת והוא מהיר, אבל חבל שסמסונג לא כללה כאן מעבד חזק יותר, שיספק כוח עיבוד טוב יותר לאורך זמן. חיישן טביעת האצבע מתחת למסך הוא אופטי, הוא מגיב בסך הכל בצורה לא רעה. ללייט יש רמקול בודד חזק, אבל קצת צורם בווליום הגבוה. סמסונג לא ויתרה כאן על מחבר 3.5 מ”מ עבור אוזניות חוטיות.
עט המגע הוא כמובן מה שמבדל את דגמי הנוט מסמארטפונים אחרים של סמסונג. מדובר כאן בעט מגע בתקשורת בלוטות’, הנטען ישירות מהמכשיר ומציע מלבד כתיבה בכתב יד, שימוש בעט כשלט לצילומי סלפי או שליטה בנגן המוזיקה/סרטים (בעת שימוש באפליקציית נטפליקס). עדיין כדאי לדעת, שסמסונג ויתרה כאן על מחוות מסוימות שאפשר היה לעשות עם העט בדגמים היקרים יותר.
הסוללה גדולה אבל לא מספיקה
צילום: הלייט כולל 3 חיישנים ברזולוציית 12 מגה פיקסל: חיישן ראשי עם מפתח צמצם F1.7 ומיקוד אוטומטי ומייצב אופטי, חיישן טלפוטו עם F2.4, מייצב תמונה וזום אופטי כפול 2 וחיישן לצילום רחב עם F2.2. כל הנתונים האלו אומרים שיש כאן מצלמה טובה עם רמת פירוט וטווח דינמי טובים גם כן. גם הצילום הרחב מספק תוצאות שהייתי מרוצה מהן. במצב צילום לילה, התוכנה מגבירה מאוד את התאורה, מה שאומנם יוצר תמונה מוארת, אבל כזאת הסובלת מרעשים ומריחה. מצלמת הסלפי מגיעה עם חיישן 32 מגה פיקסל והיא לא רעה.
סוללה: הסוללה מגיעה בקיבולת גדולה של 4500 מיליאמפר/שעה, אבל לא כדאי להתלהב, משהו בניהול אנרגיה לא מתנהל נכון, כי לפחות אצלי, החווייה הייתה עם מכשיר שמסיים רק בקושי את היום. משעה שבע בבוקר עד אחת עשרה בלילה נשארתי עם 15% אנרגיה (3.5 שעות זמן מסך). המטען המגיע בערכה הוא מהיר – 25 וואט, אבל בערכה אותה סמסונג העבירה אליי לסקירה, הוא לא צורף, לכן, לא אוכל לספק כאן את זמני הטעינה שלו. הלייט לא כולל טעינה אלחוטית.
מחיר: 2,250 שקל
בשורה התחתונה, הדרך הנכונה (כנראה) להסתכל על הנוט 10 לייט, היא שמדובר בסמארטפון טוב, אבל לא כזה שבאמת נותן את חוויית הפרימיום של הסדרה אליה הוא שייך. הלייט כן מציע עט מגע המעשיר את השימוש וכן יש כאן מצלמה טובה ומסך גדול ומוצלח, אבל יש פשרות, בין אם מדובר במעבד בן כשנתיים, היעדר מיגון מפני מים, סוללה שנגמרת מהר והיעדר טעינה אלחוטית. אם הדברים האלו פחות מפריעים לכם ותמיד רציתם לקנות נוט, אז עכשיו אתם יכולים לרכוש אותו במחיר נמוך יותר.